R. Y.S. Reggio Bereshit 36 – ר' י"ש ריגייו בראשית לו‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ (ב) עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת⁠־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת⁠־עָדָ֗ה בַּת⁠־אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת⁠־אׇהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת⁠־עֲנָ֔ה בַּת⁠־צִבְע֖וֹן הַֽחִוִּֽי^א׃ (ג) וְאֶת⁠־בָּשְׂמַ֥ת בַּת⁠־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת׃ (ד) וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת⁠־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת⁠־רְעוּאֵֽל׃ (ה) וְאׇהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת⁠־[יְע֥וּשׁ] (יעיש) וְאֶת⁠־יַעְלָ֖ם וְאֶת⁠־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ⁠־ל֖וֹ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ (ו) וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת⁠־נָ֠שָׁ֠יו וְאֶת⁠־בָּנָ֣יו וְאֶת⁠־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒ וְאֶת⁠־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כׇּל⁠־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל⁠־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַעֲקֹ֥ב אָחִֽיו׃ (ז) כִּֽי⁠־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה^ב אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃ (ח) וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ (ט) וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱד֑וֹם בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר׃ (י) אֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת בְּנֵֽי⁠־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן⁠־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן⁠־בָּשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ (יא) וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז׃ (יב) וְתִמְנַ֣ע׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן⁠־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת⁠־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ (יג) וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה^ג הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ (יד) וְאֵ֣לֶּה הָי֗וּ בְּנֵ֨י אׇהֳלִיבָמָ֧ה בַת⁠־עֲנָ֛ה בַּת⁠־צִבְע֖וֹן אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֑ו וַתֵּ֣לֶד לְעֵשָׂ֔ו אֶת⁠־[יְע֥וּשׁ] (יעיש) וְאֶת⁠־יַעְלָ֖ם וְאֶת⁠־קֹֽרַח׃ (טו) אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י בְנֵֽי⁠־עֵשָׂ֑ו בְּנֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּכ֣וֹר עֵשָׂ֔ו אַלּ֤וּף תֵּימָן֙ אַלּ֣וּף אוֹמָ֔ר אַלּ֥וּף צְפ֖וֹ אַלּ֥וּף קְנַֽז׃ (טז) אַלּֽוּף⁠־קֹ֛רַח אַלּ֥וּף גַּעְתָּ֖ם אַלּ֣וּף עֲמָלֵ֑ק אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י עָדָֽה׃ (יז) וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י רְעוּאֵל֙ בֶּן⁠־עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף נַ֙חַת֙ אַלּ֣וּף זֶ֔רַח אַלּ֥וּף שַׁמָּ֖ה אַלּ֣וּף מִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י רְעוּאֵל֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ (יח) וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י אׇהֳלִֽיבָמָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף יְע֛וּשׁ אַלּ֥וּף יַעְלָ֖ם אַלּ֣וּף קֹ֑רַח אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֞י אׇהֳלִֽיבָמָ֛ה^ד בַּת⁠־עֲנָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ (יט) אֵ֧לֶּה בְנֵי⁠־עֵשָׂ֛ו וְאֵ֥לֶּה אַלּוּפֵיהֶ֖ם ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ (כ) {שביעי} אֵ֤לֶּה בְנֵֽי⁠־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה׃ (כא) וְדִשׁ֥וֹן וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃ (כב) וַיִּהְי֥וּ בְנֵי⁠־לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע׃ (כג) וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם׃ (כד) וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי⁠־צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת⁠־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת⁠־הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו׃ (כה) וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי⁠־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאׇהֳלִיבָמָ֖ה בַּת⁠־עֲנָֽה׃ (כו) וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃ (כז) אֵ֖לֶּה בְּנֵי⁠־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן׃ (כח) אֵ֥לֶּה בְנֵֽי⁠־דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַאֲרָֽן׃ (כט) אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לוֹטָן֙ אַלּ֣וּף שׁוֹבָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְע֖וֹן אַלּ֥וּף עֲנָֽה׃ (ל) אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר׃ (לא) וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלׇךְ⁠־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (לב) וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן⁠־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה׃ (לג) וַיָּ֖מׇת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן⁠־זֶ֖רַח מִבׇּצְרָֽה׃ (לד) וַיָּ֖מׇת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃ (לה) וַיָּ֖מׇת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן⁠־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת⁠־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית׃ (לו) וַיָּ֖מׇת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃ (לז) וַיָּ֖מׇת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃ (לח) וַיָּ֖מׇת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן⁠־עַכְבּֽוֹר׃ (לט) וַיָּ֘מׇת֮ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן⁠־עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת⁠־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃ (מ) {מפטיר} וְ֠אֵ֠לֶּה שְׁמ֞וֹת אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת׃ (מא) אַלּ֧וּף אׇהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן׃ (מב) אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר׃ (מג) אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה׀ אַלּוּפֵ֣י אֱד֗וֹם לְמֹֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֽוֹם׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א הַֽחִוִּֽי ל=הַֽחִוִּֽי בגעיה ימנית

^ב יָֽכְלָ֜ה ל=יָֽכְלָ֜ה בגעיה ימנית

^ג אֵ֣לֶּה =ל1,ש,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל!=אֵ֣לֶּ֣ה (טעם מרכא פעמיים באותיות אל״ף ולמ״ד)
• הערות ברויאר ודותן והמקליד

^ד אׇהֳלִֽיבָמָ֛ה =ל1,ש,ק3 (געיה באות למ״ד כמו בתחילת הפסוק); ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, עמ׳ 247 והערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.
• ל!=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה (געיה באות אל״ף), וכך אצל ברויאר.
• מג״ה=אָהֳלִיבָמָ֛ה (אין געיה)
• לטריס וקורן=אָֽהֳלִֽיבָמָ֛ה (שתי געיות כאן ובתחילת הפסוק)
• סימנים=אָֽהֳלִֽיבָמָ֛ה (כנראה בעקבות כתי״ל, ובניגוד לתחילת הפסוק שם ניקדו אָהֳלִֽיבָמָה֙)

E/ע

הערותNotes

(א) הוא אדום – הוא הנקרא אדום: (ב) לקח את נשיו מבנות כנען – כלומר לא השתדל לקחת לו אשה ממשפחת אברהם, אלא בחר לו מבנות כנען לנשים, ורק אחר ששמע מה שצוה אביו ליעקב ללכת פדנה ארם וכו׳, הלך גם הוא אל ישמעאל ולקח את בשמת, אולם עיקר נשיו היו מבנות כנען:
את עדה בת אילון – למעלה נזכרו לו ג׳ נשים, יהודית בת בארי, בשמת בת אילון, ומחלת בת ישמעאל, וכאן לא נזכרה יהודית בת בארי כלל, לפי שמתה בלא בנים, ובשמת בת אילון נקראת כאן עדה, כי עשו קרא אותה כך לאמור כי עדה ממנו הברכה בעת ההיא, ומחלת בת ישמעאל נקראת כאן בשמת, כי אולי נתחלף שמה כך כמו שמצינו בכמה מקומות, אבל אהליבמה בת ענה לא נזכרה לעיל, כי עשו לקחה אחרי כן, אחר שהלך לו לשבת בהר שעיר ונתחתן בבני שעיר החרי ככתוב לפנינו, כי אהליבמה היתה בת ענה בן צבעון בן שעיר החרי, וגם תמנע פילגש אליפז כתובה שם בבני שעיר. ולפי שאהליבמה אשתו אחרונה היתה לפיכך מזכיר אותה ואת בניה בכל הפרשיות האלו לבסוף:
בת ענה בת צבעון – לפי שנמצאו בפרשה שני ענה, אחד בן שעיר, ואחד בן צבעון בן שעיר, לכן יודיע הכתוב שהיא היתה בת ענה בן צבעון והיתה נכדת צבעון, וקורא אותה בת צבעון כי בני בנים הרי הם כבנים, ולא נמנע הכתוב לקרוא את בן בנו, בנו, ואת בת בתו, בתו:
צבעון החוי – ובסמוך הוא מונה אותו בין בני שעיר החורי, מכאן ראיה שהוא חוי הוא חורי, כי עיקר שמם הוא חוים על שם חוי בן כנען, ונקראו גם כן חורי אם מלשון גדולה ושררה כמו ואת כל חורי יהודה (ירמיה כ״ז כ׳), אם על שם בן חוי שנקרא כן כדעת בעל ספר הישר שכתב שעיר בן חור בן חוי בן כנען, או לפי שהיו יושבים בחורים ובנקיקי הסלעים כמנהג הפראים שבימים ההם השוכנים במערות ונקראו (Trogloditi): (ו) ויקח עשו – משמעות הכתוב פה כי אחרי בוא יעקב מחרן לעיר חברון יצא עשו משם ונתיישב בארץ שעיר, כאמרו מפני יעקב אחיו, ויקשה כי מצאנו למעלה שכבר נתיישב שם לפני בוא יעקב לארץ כנען, כמ״ש וישלח יעקב מלאכים וכו׳ ארצה שעיר שדה אדום (לעיל ל״ב ד׳), וכתוב עד אשר אבא אל אדוני שעירה (שם ל״ג י״ד), אולם הענין כך, טרם מת יצחק אף שנתיישב עשו בהר שעיר מ״מ לא ישב שם בתמידות, אלא הלך כפעם בפעם לגור בחברון אצל אביו עם בניו ונשיו, כי כל חפצו היה להמצא שם בשעת מיתת אביו כדי שלא יקח יעקב מאומה מנכסי אביו, כמו שהתנו ביניהם שכל נכסי הבית ישארו לעשו, כדרך שכתבנו (לעיל כ״ה ל״ג), אך אחרי מות יצחק הניח ירושת הארץ ליעקב, ולקח לעצמו את כל העושר אשר הניח יצחק אחרי מותו וילך אל ארץ שעיר החורי ולא שב ארצה כנען מהיום ההוא והלאה, ומה שאמר כאן מפני יעקב אחיו כי היה רכושם רב וכו׳, דמשמע מסבה זו הלך לו לארץ שעיר, יתכן שזה וזה גרם, כי אילו יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם היו עשו ויעקב יושבים כשבת אחים גם יחד אף שהארץ ליעקב, כי היו אז באהבה ושנאתם כבר אבדה, שהרי לכוונה זו בקש ג״כ עשו מיעקב נסעה ונלכה וכו׳ והיה רוצה שיעקב ישב עמו בשעיר, אף שאין ליעקב חלק ונחלה בה:
וילך אל ארץ – תחסר ה״א הידיעה, ושיעורו וילך אל הארץ, והיא ארץ שעיר, שכבר נודע היותו שם, וכן יזכיר בסמוך וישב עשו בהר שעיר: (ז) ולא יכלה ארץ מגוריהם – להספיק מרעה לבהמות שלהם:
ארץ מגוריהם – טעמו עיר מגוריהם היא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק, כי ארץ כנען תשא כזה וכזה אלף פעמים, אבל עשו בראותו כי לא יוכל לעמוד בעירו ובמקומו עזב את כל הארץ לאחיו והלך לו: (ט) ואלה תלדות עשו וכו׳ בהר שעיר – בא להזכיר התולדות אשר הולידו בניו אחרי שהלכו עמו לשעיר, כי הוא לא הוליד שם, והנה החל ממנו לומר הוא הוליד את אליפז ורעואל, והם הולידו בארץ שעיר תולדות הללו, ויזכיר עמהם בני אהליבמה הנולדים בארץ כנען, כדי שימנו עם אחיהם בני עשו הנזכרים בתחלת הפרשה, ועוד בעבור היותם בשעיר אלופים, כי כל אלופיהם יזכיר: (יב) ותמנע היתה פילגש – מלת ותמנע מחוברת גם לפסוק העליון כאילו אמר צפו וגעתם וקנז ותמנע, ואח״כ ותמנע היתה פילגש, וכבר מצאנו פסוקים אחרים שמלה אחת משמשת לסוף פסוק ראשון ולראש פסוק שני, וראיה לפירוש זה כי בדברי הימים כתוב צפי וגעתם קנז ותמנע ועמלק (דברי הימים א א׳ ל״ו), ואח״כ הוא אומר בבני שעיר ואחות לוטן תמנע (שם ל״ט), נשמע מזה כי שני תמנע היו, הראשון זכר מבני אליפז כי נמנה עמהם, והשני נקבה מבני שעיר ואחות לוטן כמו שמזכירה להלן, וזאת השניה היתה פילגש לאליפז: (טו) אלופי – ענין אלוף הוא שר וגדול: (טז) אלוף קרח – ולהלן נזכר אלוף קרח בין בני אהליבמה, מזה נראה כי שנים היו, וקרוב הדבר שזה היה תמנע בן אליפז הנזכר בדברי הימים, ושני שמות היו לו, שהרי למעלה בבני אליפז השמיט קרח, וכאן השמיט תמנע: (יט) אלה בני עשו – הוצרך הכתוב לפרט כל תולדות עשו להודיע מי הם שנכללו במצוה אשר צוה ה׳ לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ולזה חתם ואמר הוא אדום, אולם יצא מהם עמלק כי בעבור שבא נגד ישראל בצאתם ממצרים להרע להם חנם והיה מכחיש בנפלאות ה׳ שעשה למענם, צוה השם למחות שמו, כמו שיתבאר במקומו, ואינו נכלל בצווי לא תתעב אדומי: (כ) אלה בני שעיר החרי – לא הוזקק הכתוב לכתוב לנו משפחת החורי אלא להודיע שקודם שבא עשו לשעיר היו שמה אנשים גבורים בני שעיר החורי שהיה ממשפחת כנען, וראויה א״כ ארץ אדום להיות ירושה לישראל, אלא שהנחילה הי״ת לבני עשו לכבוד אברהם, אמנם כמו שנאמר לרבקה ורב יעבד צעיר, כן לעתיד לבא יעלו מושיעים לשפוט את הר עשו ויהיה אדום משלוח ידם כמוזכר בנבואות:
שעיר החרי – אדם היה ששמו שעיר, והיה בן חור בן חוי בן כנען כמובא בספר הישר, ומצא בקעה נגד הר פארן ויבן שם עיר ויקרא לה שעיר על שמו:
ישבי הארץ – שהיו יושביה מתחלה קודם שבא עשו לשם, ובני עשו יירשום ככתוב באלה הדברים, וישבו תחתם: (כד) ואיה וענה – נראה שכך היה שמו ואיה בוא״ו, כמו ופסי ושתי, ואף שבד״ה כתוב איה בלי וא״ו כבר נודע כי השמות נשתנים לרוב בספרי הקודש, אולם וא״ו של וענה אין ספק שהיא נוספת כי אח״כ נזכר ענה בלי וא״ו:
הוא ענה – לפי שיש שני ענה כמו שכתבנו למעלה, סיפר הכתוב כי ענה זה בן צבעון הוא אותו ענה שמצא הימים במדבר, להבדיל בינו ובין ענה דודו אחי צבעון אביו, וזה ענה בן צבעון הוא חמיו של עשו:
אשר מצא את הימם – הם הפרדים, וזה האיש מצא בתחלה תחבולה זו להרביע החמורים עם הסוסיות והולידו, כי הכיר במיניהם שהם קרובים בטבע, והנה נודע במעשה ההוא ועל כן יתארוהו בו: (כה) ואלה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה – זה ענה הוא הבן הרביעי לשעיר החורי אחי צבעון הנמנה אחריו למעלה, כי הפרשה תמנה שבעה בני שעיר החורי כתולדותם, והיה לזה ענה בן אחד יקרא ג״כ דשן כשם דודו, ולו בת תקרא אהליבמה כשם קרובתה בת ענה בן צבעון, ולכך יאמר הכתוב באשת עשו אהליבמה בת ענה בת צבעון להגיד כי היא בת ענה שמצא הימים נכדת צבעון, לא אהליבמה בת ענה בן שעיר החורי אחי צבעון: (כו) ואלה בני דישן חמדן ואשבן – הוא דישון הבן החמשי לשעיר כי אין קפידא שיקראנו דישן או דישון רק כשהם בפסוק אחד להבדיל בין שניהם, וכן ויעש חירום את הכירות וכו׳ ויכל חירם (מלכים א׳ ז׳ מ׳), והוצרך הכתוב בכאן לקראו דישן שלא יחשב שהוא דישון בן ענה הנזכר בסמוך ליחס לו תולדות כי כן יהיה במשמע: (לא) ואלה המלכים – נכתב זה להגיד כי נתקיימה באדום ברכת יצחק שאמר לו ועל חרבך תחיה, כי גברו על בני שעיר החורי ומלכו עליהם בארצם, ובספר הישר סופר בארוכה סבת מלחמתם עם בני שעיר החורי שהיו עיקר יושבי הארץ, ושלהם היתה, ומדוע השמידום אחר שנעשו קרוביהם ע״י שהתחתנו עמהם, ולמה בחרו להם מלך ולא התנהגו ע״פ האלופים כמקדם, ומדוע הסכימו להמליך עליהם איש נכרי דוקא, הכל בסדר נכון שבו יותרו כמה ספיקות שיפלו בענין זה, והרוצה לעמוד עליהם יעיין בו:
לפני מלך מלך לבני ישראל – מאחר שלא מצאנו בשום מקום שנקרא משה בשם מלך, יראה לפרש הכתוב כפשוטו על שאול המלך הראשון, ומרע״ה ידע שעתידין ישראל להמליך עליהם מלך, כמו שנרמז בדברים י״ז י״ד, ובפירוש כבר אמר הי״ת לאברהם ומלכים ממך יצאו (לעיל י״ז ו׳), וכן לשרה מלכי עמים ממנה יהיו (שם י״ז ט״ז), וליעקב נאמר ומלכים מחלציך יצאו (שם ל״ה י״א), לכן בבואו להזכיר המלכים שמלכו באדום, ואולי נחשוב שהיתה להם ממלכה גמורה נגד מה שאמר יצחק לעשו ואת אחיך תעבוד, הודיע הכתוב שאין מזה סתירה לנבואה ההיא, כי עדיין אין מלך בישראל שיוכל להכות באדום ולהכניעם, אבל כשימליכו ישראל עליהם מלך אז לא יצליח עוד אדום למלוכה, וכן היה כי בדוד כתוב ויהי כל אדום עבדים לדוד (ש״ב ח׳ י״ד):
ושם עירו – עיר מולדתו, וכן כלם: (לד) מארץ התימני – מדינה היתה ונקראת כן על שם תימן בנו בכורו של אליפז: (לה) המכה את מדין בשדה מואב – אדום בא על מואב להלחם עמם, וביקש מואב מאת מדין לבא לעזרם, וכבואם שם עזבו את מדין להלחם והמה נמלטו אחד אחד ממערכת המלחמה, ודבר זה סבב את השנאה ביניהם כל הימים: (לז) מרחבות הנהר – זה נהר פרת, וכן כל נהר סתם שבמקרא ובפרט הבא בה״א הידיעה הוא פרת, כי יורה על הנהר הנזכר בתחלת התורה והנהר הרביעי הוא פרת (לעיל ב׳ י״ד), ועיר רחובות היא עיר פתור: (לח) בעל חנן בן עכבור – היה ממקום שאול על כן לא הזכיר לו עיר אחרת, ויתכן שהיה חנן מקום, והוא בעל עליו ואחרי כן מלך: (לט) ושם אשתו – נאמר במלך האחרון שם אשתו ולא נאמר כן בשאר המלכים לפי שהיה חמיו עשיר גדול עד שבעבור זה נקרא מי זהב שהיה הזהב בביתו כמים, ומפני שבטח בו המלך ההוא נפסקה מלכותו, ולא היה בהם עוד מלך:
בת מטרד בת מי זהב – ענינו כמו שפירשנו למעלה על בת ענה בת צבעון, או יהיה מטרד שם אביה ומי זהב שם אמה, או להפך. והנה לא נזכר פה מיתת הדר כי בימי משה עדיין לא מת, כמו שכתוב בספר הישר, כי אחר חמש שנים שעברו ישראל את הירדן נלחם עמו אביאנוס מלך בני כתים ויהרגהו, אבל בדברי הימים שנכתב כמה שנים אחרי משה נאמר וימת הדר: (מ) ואלה שמות אלופי עשו – אחר שהזכיר המלכים שמלכו בארץ אדום, הזכיר ג״כ האלופים שנתמנו למשול על איזה מקומות מיוחדות תחת ממשלת המלכים ההמה, ואין כן האלופים הנזכרים למעלה כי הם היו כלם כאחד שרים על כל הארץ, כמנהג במדינות החפשיות (ריפובליקי) ואין מלך אחר זולתם, והאלופים ההם מתו במלחמה ולזה לא נזכרו בדברי הימים כלל, ואחריהם מלכו המלכים, והאלופים שזכר הכתוב עתה היו בזמן המלכים כמו פקידים במצות המלך על איזה ערים ולכן נאמר בהם למקומותם: מהדורת ירושלים (תשפ"ב), באדיבות המהדיר (כל הזכויות שמורות); ניתן לרכוש סטים מודפסים בהוצאת שלם, יפו 108, ירושלים, טלפון: 025389176

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון